פסק-דין בתיק תא"מ 46685-06-11

התובעת תבעה את הנתבעת על סכום קצוב והנתבעת הגישה הגנה ובו גוללה מסכת ממנה עולה, כי היא לא התקשרה עם הנתבעת כלל.

לאחר קבלת מסמכים מהתובעת, היא הגישה ביום 21.3.11 תלונה במשטרה על זיוף, פרטיה וחתימתה בהסכם ההתקשרות.

ביום 9.11.11 התקיים דיון בפני כב' הרשם יניב בוקר והנתבעת נחקרה על גרסתה. בהחלטתו מציין כב' הרשם בוקר, כי גרסת הנתבעת לא התמוטטה בחקירתה. ניתנה אפוא רשות להגן.

לנוכח גובה סכום החוב, עבר התיק לסדר דין מהיר ונקבע בפני לשמיעת הוכחות.

על פי תקנה 214ב1 היה על התובעת להשלים הגשת תצהיר לפי תקנה 214ג והגשת רשימת מסמכים לפי תקנה 214ח תוך 30 יום. ביום 7.12.11, סמוך לתום ה-30 יום, הגיש ב"כ התובעת בקשה לארכה כי הנתבעת היא תושבת ארעית והבדיקה של טענותיה מחייבת ארכה. בקשה זו נדחתה בהחלטה ביום 13.12.11. בבקשה אין הסבר מה נעשה כדי לבדוק את טענת התובעת במהלך כשנה מאז פנייתה לברר את מקור החוב.  ביום מתן ההחלטה  ביקשה באת כוח התובעת לדחות את התביעה לאחר בדיקת טענות הנתבעת מול מחלקת ההונאה של התובעת. הבקשה גם כללה עתירה של ויתור על הוצאות. ב"כ הנתבעת לא הסכימה לוותר על ההוצאות ( תגובה מיום 15.12.11). לכך הוגשה תשובת ב"כ התובעת ביום 11.1.12. בתגובה גולל ב"כ התובעת את הסיבה שהוגשה התביעה ב-16.2.11, למרות פניית הנתבעת ב-12.12.10 עם נתוני הזיוף. הטעם לכך הוא שלא היה בפיה נתבעת הסבר כיצד קרה הזיוף וגם כי לא ניתן היה להשיגה טלפונית. כמו כן משהגיעה הנתבעת למשרדי באי כוח התובעת היא הופנתה למשטרה ורק אז, לאחר הגשת התביעה, היא הגישה את התלונה, מבלי שיידעה את באי כוח התובעת. ב"כ התובעת ראו לטענתם את התלונה בחודש יולי 2011 כחלק מנספחי התנגדותה. גם הוסף טיעון מדוע הנתבעת אחראית הייתה לתת הסבר מספק לכך כיצד בוצע הזיוף, והיא לא עשתה כן.

לבסוף נטען שלתובעת נגרמו הוצאות וגם שהייצוג של הנתבעת הוא ע"י הסיוע המשפטי. לכן אין מקום לחייב בהוצאות, וגם נחסך זמן שיפוטי יקר.

בהעדר הסכמה נותר המועד שנקבע לשמיעת הוכחות בעינו. לדיון ביום 26.1.12 לא הייתה הופעה של התובעת או בא כוחה. התברר כי במועד הדיון היה ב"כ התובעת, עו"ד יצחק צור במילואים. אך לא הוגשה בקשת דחייה של מועד הדיון כי לטענת המשרד הם לא קיבלו את הזימון לדיון. בדיקת התיק האלקטרוני מלמדת שהזימון נשלח ע"י המזכירות בפקס.

אין בפני הסבר של משרד עורכי הדין מדוע לא נרשם המועד ביומנו של עו"ד צור.

מאחר וכב' הרשם בוקר קיבל את ההתנגדות, היה על משרד עורכי הדין לבדוק בנט המשפט מתי קבוע התיק, בין לישיבה מקדמית ובין לישיבת הוכחות. פירוט זה מופיע בפסק הדין שניתן ביום 26.1.12 ובו נדחתה התביעה, והתובעת חויבה בהוצאות.

ביום 20.2.12 הגיש בא כוח התובעת בקשה מוסכמת לביטול פסק הדין מחמת שהתובעת לא זומנה לישיבת ההוכחות. בבקשה אין התייחסות לכך שהזימון נשלח למשרד בפקס והופיע בתיק האלקטרוני. פסק הדין בוטל ובמקומו חויבה התובעת בהוצאות בסכום יותר נמוך וכן בהוצאות לטובת אוצר המדינה. התיק נקבע לישיבה מקדמית ליום 2.7.11.

באי כוח התובעת לא ויתרו והגישו בקשה ביום 23.5.12 לביטול ההחלטה המחייבת בהוצאות.

ביהמ"ש התבקש לקבוע מועד דיון בסוגית ההוצאות בלבד ( בקשה מס' 5).

הדיון הסתיים בכך שהצדדים הותירו לביהמ"ש את שיקול הדעת בעניין ההוצאות ( פרוטוקול מיום 2.7.12).

התביעה נדחית שכן התובעת לא נסוגה מבקשה זו.

לא מצאתי לשנות את החלטתי בדבר שכ"ט עו"ד שנקבע בהחלטה מיום 2.7.12 ( בקשה מס' 4).

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.